
מתייעצים עם אושרית
הרגלי שינה נכונים
השמש כבר שקעה, אתם אחרי מקלחות ארוחת ערב הילדים כבר בפיג'מות סיפרתם סיפור אחד שתיים ואפילו שלוש כי הם בקשו עוד. ואז עוד נשיקה ועוד ליטוף אתם מרצים ויוצאים מהחדר מכבים את האור ואומרים: "לילה טוב..." ואז אתם יוצאים מהחדר... וחוזרים שוב ושוב לחדר באמתלות שונות ומשונות
אמא אני צמאה אפשר מים?...
אמא כואב לי בזרת....
אמא כואבת לי הבטן...
אמא יש לי פיפי...
תהליך הגמילה הוא תהליך של למידה של סגנון התנהגות חדש. הילד לומד כל יום בחייו דבר מה על החיים. הוא לומד תהליכים ומסתגל לשינויים בהתאם להתפתחותו. תפקידנו הוא לעזור לילד לעלות לשלב הבא, לאתגר אותו קצת מעבר ליכולת שלו על מנת שיתקדם. התהליך של הגמילה מתחיל עם הלידה. התינוק נגמל מהזנה דרך הרחם וכך לומד להיות רעב. הוא מרגיש פעם ראשונה מה זה רעב. מה היא תחושת הכיווץ בבטן שמרמזת על רעב. הוא לומד את התחושה ומבין וכך הוא לומד לווסת את התחושה הזו על ידי כך שהוא נרגע עם האוכל.
כל גמילה היא למעשה השתחררות מתלות. לכן חשוב להבין כי הילד זקוק לביטחון ויציבות. ילד לא יכול לעבור שתי גמילות בו זמנית לכן ניתן לילד לעבור גמילה אחת ורק אז נתחיל את השנייה. כמו כן תהליך הגמילה הוא אינדיבידואלי לכל ילד ותלוי בגורמים המשפעים על חייו. לדוגמה אם נולד תינוק חדש למשפחה לא הייתי מציעה להתחיל גמילה.
בשנת החיים הראשונה לחייו חווה תינוק מספר גמילות.כאמור לעיל התינוק מתחיל גמילה עוד ביומו הראשון. גמילה מהרחם – התינוק נגמל מהמגע הישיר מגופה של אמו, ולמעשה התינוק לומד להיות ישות נפרדת מהאם.אט אט התינוק גם לומד לישון בכוחות עצמו. אנו צריכים להרגיל את התינוק לישון בכוחות עצמו על ידי כך שהוא יכול לווסת את גופו לשינה וללמוד כיצד להרגיע את עצמו.
הירדמות שאינה עצמאית היא הירדמות עם תלות כלשהי: האכלה (הנקה או בקבוק), ידיים, נענוע, עגלה, אוטו, ליטופים, נוכחות של אחד ההורים בחדר אפילו ללא מגע או קול. באופן זה התינוק נרדם עם הנוכחות של ההורה, וברגע שמתעורר בלילה זקוק שוב לנוכחותו כדי לחזור לישון מכיוון שכך הוא יודע להירדם.
אז למה הם מעירים אותנו בלילה ולא חוזרים לישון?
מכוון שהם זקוקים למה שהיה שם קודם, שעזר להם להירדם. שמעתי פעם שילדה בת שנתיים וחצי מתעוררת בלילה בבכי ומבקשת בקבוק חלב. האם מנסה להסביר לה כי עכשיו לילה ולא אוכלים בלילה. האמא ידעה שהילדה קיבלה ארוחת ערב מלאה ועל פניו אינה רעבה כעת. אך הילדה התעקשה וקבלה את הבקבוק בלילה. למי מאיתנו יש כוח להתמודד עם בכי של ילדה?ואם נוסיף למשוואה עוד תינוק בחדר שאנחנו לא רוצים שהוא יתעורר מהבכי של הגדולה, בכלל קשה להתמודד. שאלתי את האם איך היא נרדמה לפני כן? האם ענתה לי שהיא נוהגת לתת לה בקבוק עם מעט חלב למיטה. הסברתי לה שהילדה עשתה הקשר בין הבקבוק חלב לשינה,וזה מה שעזר לה להירדם ולכן היא בקשה אותו. ולכן יש ליצור הפרדה בין ההאכלה להירדמות.
איך עושים את זה נכון?
ילדים ומבוגרים מתעוררים במהלך הלילה. אך מי שמסוגל ולומד איך להרדים את עצמו חוזר לישון. את הילדים אנו צריכים ללמד כיצד לעשות זאת. הלמידה הזאת מתחילה כבר בגיל 3 חודשים.יוצרים לתינוק הרגלי שינה נכונים כאשר מפסיקים את נוהל ההרדמות של התינוק על הידיים.לאט אט מעברים אותו למיטה שלו כשהוא ער ויוצאים מהחדר. תינוק ער יכול לבכות כדי להירדם עצמאית. השאלה היא כמה לתת לו לבכות? לגישתי,ילד זקוק למענה של הוריו, לתמיכה שלהם כאשר הוא בוכה. כשתינוק בוכה כי הוא עייף ומתקשה להירדם, אנו נחזור לחדרו אחרי דקה אך לא נוציא את התינוק מהמיטה שלו. נהיה שם עד שיירדם. ובסופו של דבר הוא יירדם. התהליך יהיה במגמת שיפור מיום ליום.
מה עושים עם ילדים?
חשוב שיהיה קביעות לילד ולכן הקפידו על טקס קבוע לפני השינה. אוכל מקלחת ואז כניסה לחדר לישון! חשוב מאוד להקפיד על שעות שינה. בתקופה בה אתם רוצים ללמד את הילד לסגל הרגליי שינה נכונים. הימנעו משינויים בלוח הזמנים. ברור כי במשפחה ישנם מקרים בהם חל שינוי בלוחות הזמנים: יוצאים לאירועים או חגים, ימי שישי הילדים הולכים לישון מאוחר יותר או שסדר היום שונה אך לפחות בעשרה ימים הראשונים הימנעו משינויים.
אם מדובר בילד שיכול להבין, הייתי מדברת איתו ומסבירה לו את השינוי שעכשיו אנו עושים. וכך יוצרים ביטחון אצל הילד. מזכירים לו במהלך היום:"היום אתה זוכר? הולכים לישון בשעה שאמרנו...והיום אחד ההורים יהיה איתך בחדר ישב לידך על כיסא לא במיטה שלך".
ביומיים שלושה הראשונים - נניח כיסא לצד המיטה של הפעוט נכניס אותו לישון שהוא ער ונחכה שם.לא נוציא אותו מהמיטה נהיה שם ונתמוך בו כאשר הוא בוכה. נשב על הכיסא נעיין בעיתון או בספר שלנו (לא בניידים משום שזה מפיץ אור ומאוד מושך תשומת לב) עד שהוא נרדם.
לאחר שלושה ימים מכן נרחיק את הכיסא מהמיטה אל אמצע החדר ונמשיך בנוהל קריאת הספר או העיתון.
לאחר שלושה ימים נרחיק את הכיסא לכניסת החדר. וגם שם ננהג באותו אופן דומה עם ספר או עיתון.
לאחר שלושה ימים נוספים נוציא את הכיסא ונשב בסלון עם אותו הספר. לפני כל שינוי אני מציעה להדריך את הילד
לשינוי הבא מה עומד לקרות מהערב.
לסיכום,
כפי שאמרתי ילדים זקוקים לביטחון ויציבות. לכן הדבר החשוב ביותר בכל למידה הוא עקביות. אם פעם נשים את התינוק לישון לבד ופעם לא בגלל סיבות שונות,אנו נקבל את ההפך ממה שאנו רוצים. אנו נגרום לילד להרגיש תסכול ובלבול והתהליך יהיה ארוך ומיגיע.
בהצלחה.